לצאת ממצבי משבר: כשמשחקי וידאו פוגשים מוזיקה
איך מסתגלים לחיים שאחרי הקורונה?
קבלו הצצה לעתיד מעולם המוזיקה וההופעות בחסות אחד ממשחקי הוידאו הפופולריים בעולם.
מרשמלו, ממדורת השבט לוירטואל
על Fortnite שמעתם?
אם אין לכם ילדים או שאתם לא מכירים ילדים בנפשם,
ואם אתם, כמוני, לא גיימרים או מעורים בעולם משחקי הוידאו, בוודאי לא שמעתם על זה,
אבל דעו שכבר בשנה שעברה יוצרי Fortnite ביצעו מהלך גאוני – הם אירחו דיג'יי לסט לייב בעיצומו של המשחק. היו יוזמות כאלו של הופעות חיות עוד מראשית שנות ה-2000 אבל אף אחת לא בסדר גודל הזה: בסט של האורח הראשון, DJ Marshmello, צפו בו זמנית כ-10 מיליון שחקנים-צופים.
כך נראה הסט, מומלץ להגדיל מסך ולצפות עם סאונד:
כחודש לפני כן המתחרים של Fortnite אירחו פסטיבל שלם עם 50 מוזיקאים במסגרת המשחק Mindcraft.
5,000 שחקנים השתתפו בו בתוך המשחק עצמו ועוד 6,500 הצטרפו אליו באמצעות פלטפורמת המשחקים Discord. מי ששבר את השיא עד כה הוא הראפר Travis Scott שהופיע בפורטנייט עם 20 מיליון משתתפים בסיבוב הופעות של חמש הופעות בתוך המשחק.
ההזדמנות שנוצרה
אם נשים רגע בצד את שיקולי הטעם המוזיקלי בחיבור למשחקי וידאו ואת העובדה שאף הופעה וירטואלית לא תחליף הופעה פנים מול פנים, בואו נראה את האפשרויות שפורטנייט יצרו:
צופים: לשם השוואה, האצטדיון הגדול בעולם נמצא בפיונגיאנג שבצפון קוריאה ויכול להכיל 114 אלף איש בלבד. אם משחק כדורגל אורך כ-90 דקות, הסט של Marshmello ארך כ-10 דקות בלבד.
חוויית משתמש מקיפה: תלבושות מגניבות שמכניסות לאווירת המסיבה, תקשורת עם חברים שמשחקים בו זמנית במשחק, אפקטים ויזואליים שהולמים משחק וידאו ופסטיבלים כמו כדורי ענק קופצים. פורמט ההופעה תואם את הפלטפורמה של פורטנייט: תנועות ריקוד הן חלק משמעותי מהמשחק, והשחקנים יכולים להשתמש בצעדי הריקוד של האווטואר שלהם. הייתי בהופעות רבות בחיי אבל מעולם לא הצלחתי לקפוץ מקצה אחד של המקום לקצה השני או לעוף מעל הקהל בכזו קלות.
חשיפה ברשת: אם ננתח את הנתונים של Marshmello – מיליוני צופים בתוך המשחק, עלייה של 62 אלף איש במספר העוקבים בעמוד האינסטגרם ו-5,200 בטוויטר ו-קפיצה של 3,000 אחוז בחשיפה לעמוד של הדיג'יי באתר Songkick שמספק שירות לחיפוש הופעות.
מוצרים משלימים: ממש לאחרונה הופיע DJ Diplo בהפתעה עם ההרכב שלו Major Lazer. במקביל להופעה, שאורגנה במסגרת השקה של פיצ'ר חדש, הוא מכר "סקין" ייעודי של הלהקה ב-25$. ובתרגום: אמצעי ויזואלי שמשנה את איך שדמות השחקנים נראית במשחק. טרם מצאתי מספר רשמי של מספר הצופים, אבל נניח צפו בה מיליון איש בלייב ובהינתן שהיא עדיין זמינה לצפייה, אם רק 1% מהצופים יקנו את הסקין, דיפלו וחבריו ישלשלו לכיסם 250 אלף דולר. לא רע, אה?
האם זו תופעה חולפת?
כששווי תעשיית משחקי הוידאו הוא 160 מיליארד דולר, ויש כל כך הרבה משחקים שם בחוץ, זו בהחלט הזדמנות. בעוד שתעשיית המשחקים לא רק שלא נפגעה מהקורונה אלא הרוויחה מהתקופה, עולם התרבות חטף מכה אנושה. בזמני משבר אי אפשר להסתכל על המציאות ולהתעלם, אלא צריך לחשוב בצורה מקורית.
גם פה בארץ, התקיימה בחודש שעבר מסיבה על גבי פלטפורמה של מציאות מדומה. לופט נטוש בתל אביב נסרק בתלת ממד, בקבוקי קורונה ונייר טואלט פוזרו בשביל החוויה והמשתתפים יכלו להתחבר עם המחשב, המתקדמים עם קסדות מתאימות. אם לפני חצי שנה היו אומרים לנו שנרקוד במסיבות דרך זום, זה בטח היה משעשע אותנו.
תוסיפו לזה אפקט קורונה ואיסורים על אירועים מרובי משתתפים, ובוודאי נראה עוד שיתופי פעולה.
ושיתופי הפעולה האלו לא יהיו רק במוזיקה ומשחקים. שחקנים שיבליחו לקטעי סטנד אפ ואמנים שיציירו בלייב את המאסטרפיס הבא. והצופים יהיו משתתפים פעילים, בין אם בעלייה לבמה או ביצירה של ממש.
רוצים לשמוע עוד על טכנולוגיות חדשות ויצירת הזדמנויות? בואו נדבר.
