איך מקבלים החלטות בקהילה? המקרה של הקוד הפתוח

ב-2018 קהילת פייתון (Python) עברה טלטלה שחייבה את חבריה לחשב מסלול מחדש.
פייתון, לאלו מכם אשר לא מגיעים מעולם התכנות (כמוני), היא אחת השפות הפופולריות כיום לכתיבת קוד.

את פייתון יצר הולנדי בשם גואידו ואן רוסום לפני כ-30 שנה, על שם הסדרה מונטי פייתון. מאז השפה הזו נבנית בשיטת קוד פתוח. כלומר, מתנהלת כקהילה חברתית שמקבלת ביחד את ההחלטות על הפיתוח, כאשר המייסד אומר את המילה האחרונה. הוא "דיקטטור נאור" (BDFL) של פייתון – כינוי שניתן בעולם הקוד הפתוח לאדם שיש לו את ההחלטה הסופית לגבי השינויים והתוספות בתוכנה, אך עושה זאת לטובת הכלל.

ב-2018, ואן רוסום הודיע שהוא פורש מתפקידו ובעצם, הארגון נותר ללא יד מכוונת. חברי הקהילה, אותם מאגד הארגון ללא מטרות רווח Python Software Foundation, היו צריכים לקבל החלטה על הדרך שבה יתנהל תהליך קבלת ההחלטות שלהם בעתיד.

Monty Python
גואידו, חובב נלהב של מונטי פייתון, העניק לשפת התכנות את שמה בעקבות הסדרה | תמונה: Eduardo Unda-Sanzana

לשמר את ערכי הקהילה

מדובר היה באתגר לא פשוט – הרי אין תחליף למייסד לאחר כל כך הרבה שנים.
אבל האם בכלל הקהילה צריכה "דיקטטור נאור" שוב? או שהיא תקים מועצה במקום?
מהם היתרונות והחסרונות של כל מודל? ומה חשוב בכלל במודל שייבחר?

אחרי חודשים ארוכים של דיונים – הגרעין הקשה של הקהילה החליט כי המודל חייב לשרת את הערכים של יציבות ואמינות, הכללה של משתמשים מרקעים שונים ושמירה על חיוניות, כדי שפייתון לא תקפא על שמריה.
בנוסף, הוגדרו התפקידים של אנשי המפתח בקהילה – הגרעין, המומחים (Experts) והמתווכים (Moderators), והוחלט כיצד מתבצעות החלטות "רגילות" והחלטות אחרות, מהו תהליך המינוי לתפקידים ומהם המנגנונים השונים. באפריל 2019 הוקמה גם ועדת היגוי. ומי אחד מהחמישה שחברים בה? אותו ואן רוסום.

קהילת פייתון היא רק דוגמא אחת מעולם הקוד הפתוח למודל הקהילתי הזה, ואף תתי-קהילות שלה יצרו מודלים דומים, למשל Django.

יותר מכך, קהילת פייתון היא דוגמא לשינויים המשפיעים על אופי הקהילה מלמעלה למטה, ולהיפך.

מעוניינים להכניס פרקטיקות לשימור הקהילה? קראו כיצד מפגשים קבועים יכולים להאיץ את הקהילה שלכם

האם קהילה יכולה לשגשג ללא מנהיג?

לפני כשלוש שנים האב המייסד של לינוקס (Linux) הודיע גם על הוא על פסק זמן, מה שמעורר שאלה רחבה יותר. כיצד פרויקטים בקוד פתוח יכולים להמשיך להתקדם בלי האבות המייסדים שמובילים את הטון? איך בעצם מרכז הכובד עובר מהם לקהילה, בין אם לתקופה קצרה או קבועה?

בדיוק לשם כך יצרו בלינוקס מדריך לבניית קהילה המושתתת על ניהול פתוח, תיאום בין חברי הקהילה וסיוע להם. זאת מתוך ההבנה שברוב המקרים אין לאדם אחד את הזמן או המשאבים הדרושים כדי להוביל פרויקט קוד פתוח. 

אתגר נוסף בקוד הפתוח הוא שמעטים מאלו שנשענים על פלטפורמות אלו תורמים להתפתחות שלהן בפועל: קידוד, שיתוף תיקונים ושינויים, דיווח על באגים, מימון המונים, שיתוף פרקטיקות שימוש וסיוע לאחרים. המסקנה: ככל שקהילת המשתמשים תהיה גדולה יותר ומשמעותית יותר, עם חברי קהילה אשר עוזרים אחד לשני, כך פרויקט הקוד הפתוח יוכל להיות יציב ולהחזיק לאורך זמן. כלומר יש כאן הדדיות, שימור חברי קהילה מסייע לשימור שלה כמכלול. כך למשל, הקהילה הישראלית של תוכנת הקוד הפתוח QGIS התגייסה כבר מספר פעמים למימון פיצ'רים ספציפיים בשפה העברית.

דוגמא מוצלחת לכך היא GitHub, פלטפורמה לניהול גרסאות ואכסון, אשר מספקת את שירותיה בחינם למיזמי קוד פתוח. היא בעצם הכלי המרכזי כיום לניהול קוד באופן משותף. דרך GitHub, כל אחד מהמשתמשים יכול לדווח על באגים בקוד, להציע שינויים ולהגיב לאחרים. 

מדובר בפלטפורמה יעילה, אשר מספקת ערך לקהילת המשתמשים שלה, ובו זמנית הם מזינים אותה. מעבר לכך, יוצאים ממנה פיתוחים וכלים שמקבלים תשומת לב רבה בשוק העסקי. ב-2018 רכשה אותה מיקרוסופט, אשר היתה ידועה בגישתה המסתייגת מפלטפורמות קוד פתוח. ונחשו מי הצטרף למיקרוסופט בנובמבר 2020? ידידינו ואן רוסום.

FC Barcelona Supporters
חברי מועדון האוהדים של ברצלונה הם שותפים מלאים לתהליך בחירת הנשיא | תמונה: ויקיפדיה

מעורבות הקהילה – לא רק בקוד פתוח

מודלים לניהול פתוח של קהילה קיימים לא רק בעולם הטכנולוגיה.

קחו לדוגמא את ביטקוין. אין אדם אחד בעל שליטה שמנהל את הפלטפורמה אשר מייצרת את המטבע הזה. קהילת ביטקוין מורכבת ממגוון בעלי תפקידים, ואף איגודים מקומיים שמקדמות את ביטקוין. המודל של בלוקצ'יין היה אחד החלוצים בניהול פיננסי פתוח, ואנחנו רואים יותר ויותר צורות כאלו בעולם הכלכלה. בארץ הוקם בנק אופק כקואופרטיב שדואג לקדם את האינטרסים הפיננסיים של חבריו.

מועדון האוהדים של ברצלונה, הוא בין היחידים במועדוני הכדורגל אשר חברי המועדון שותפים בו לתהליך הבחירות לנשיאות. אחת ל-5 שנים נערכות בחירות מתוקשרות לנשיאות, וחברי המועדון אף יכולים להחליט על הדחת הנשיא.

Enspiral הוא קולקטיב מניו זילנד שעובד יחד כדי להוציא לפועל מיזמים עסקיים של חברי קהילה. בבעלות חברי הקולקטיב יש קרן דרכה הם מנהלים תקציב משותף ומעודדים שיתופי פעולה.

המשותף לכל הדוגמאות האלו, הוא המעורבות השוטפת של חברי הקהילה בתהליך קבלת ההחלטות. אמנם תהליך קבלת ההחלטות קשה יותר כאשר המחליטים הם לא אדם אחד או שניים, אלא כלל חברי הקהילה, אבל ישנם יתרונות רבים. כאשר חברי קהילה יכולים להביע את דעתם והאווירה בקהילה היא של שיתוף פעולה, חברי הקהילה מרגישים באופן טבעי שהם חלק ממשהו גדול יותר. וכאשר הם חשים כך, הם יוצרים רעיונות חדשים, פותרים יחד בעיות ולומדים האחד מהשנייה. יותר מכך, הם ממשיכים להיות חלק פעיל מהקהילה ולהזין אותה. למרות שהם שונים ולכל אחד יש דעה משלו או משלה, בדרך כלל יש מנגנון שמורכב מחברי קהילה, אשר מאזן את האינטרסים השונים ומבטיח את ההתנהלות הרצופה שלה.

אין מודל אחד נכון לניהול קהילה או לניהול קבלת ההחלטות בה, אבל מעניין ללמוד מהתהליך שעברה פייתון ומקהילות דומות לה. מדובר בתהליך מרתק שעדיין קורה ומסקרן לדעת כיצד קהילת פייתון תנתב את דרכה.

איך הכי נכון לקבל החלטות בקהילה שלכם? כיצד לנהל מצבי משבר כמו שחוותה קהילת פייתון מול חברי הקהילה? לכל קהילה יש את ה-DNA הייחודי לה, ומה שנכון עבור קהילה אחת לא בהכרח נכון עבור קהילה אחרת. לכן, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואעזור לכם לטוות אסטרטגיית ניהול קהילה נכונה עבורכם, ולייעץ לכם כיצד לנהל דילמות שעולות בקהילה על הצד הטוב ביותר. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבלו טיפים, כלים ועדכונים חשובים