מ-1% ל-100%: הסוד לשימור חברי קהילה
ב-2016 הממלכה הבריטית ידעה התרגשות רבה. שתי נבחרות האופניים הבריטיות, הנשים והגברים, כל אחת לחוד, זכו במדליית זהב באולימפיאדה בריו. הניצחון היה כל כך עוצמתי שכן נבחרות האופניים הבריטיות דשדשו מאחור במשך כ-100 שנה, ללא אף ניצחון.
איך זה קרה? ומה אפשר ללמוד מהדרך הארוכה שעשו הבריטים על קהילות?
נבחרת הנשים הבריטית באופניים זוכה במדליית זהב באולימפיאדת ריו | סרטון: YouTube
הדרך לזהב
הכירו את דייב בריילספורד, מאמן ששכר הארגון הלאומי לרוכבי אופניים בשנת 2003.
מה שבריילספורד עשה זה להכניס שיפורים קטנטנים בכל האספקטים האפשריים הקשורים לנבחרת. עוד שיפור ועוד שיפור, לאורך שנים. הנה כמה דוגמאות:
- לעצב מחדש את מושבי האופניים כדי שיהיו נוחים יותר. הנחת היסוד הייתה, שאם לרוכבים יהיה נוח יותר – הם יפנו את המאמצים להתרכז בביצועים שלהם.
- לשפשף אלכוהול על צמיגי האופניים על מנת להשיג אחיזה טובה בקרקע. מסתבר שלאלכוהול יש יכולת מופלאה לעכל את הגומי, ובכך הוא גורם לצמיג להיות דביק, מה שמאפשר אחיזה טובה יותר בקרקע.
- לרכוש מכנסי רכיבה עם חימום חשמלי, אשר ניתן לחמם אותן טרם הרכיבה כדי לשמור על טמפרטורת גוף אופטימלית בזמן אמת.
- להטמיע שטיפת ידיים תכופה יותר על מנת למנוע תחלואה בקרב חברי הנבחרת (השיפור הזה אולי מוכר לכם).
- להשתמש בחיישנים חכמים אשר עוקבים אחר מדדים ביולוגיים כדי להתאים את האימון לספורטאי או הספורטאית.
- למצוא את ג'ל העיסוי הטוב ביותר, כלומר זה שיסייע להתאוששות שרירים מהירה יותר.
וכך, לאחר כ-100 שנה ללא ניצחונות, עם ביצועים לא משהו בלשון המעטה, בין 2007 ל-2017, זכו רוכבים בריטים ב-178 תחרויות רגילות ו-66 תחרויות פראלימפיות.
בזכות שיפורים קטנים לאורך זמן של 1%.
או בשמה הרשמי של התיאוריה שמאחורי:
הצטברות של רווחים שוליים.
להשתפר לאורך זמן
חברינו בריילספורד קרא לתיאוריה הצטברות של רווחים שוליים, מכיוון שבפילוסופיה שלו הוא האמין שאנחנו ממעיטים בערכם של שיפורים קטנים על בסיס יומי.
לדבריו, אנחנו יכולים לחפש דברים שוליים זעירים שניתן לשפר בכל דבר שאנחנו עושים. כלומר, לצד הצבת יעדים כבכל תוכנית פעולה, צריך להתמקד ב"מערכת" – הטמעה של שיפורים קטנים לאורך זמן. אם נעשה שיפור של 1% בתחום מסוים ועוד שיפור של 1% בתחום אחר ועוד אחד ועוד אחר – לאורך זמן נשפר את המערכת כולה.
לכן, גם הג'ל שנמצא לאחר נסיונות שונים, גם עיצוב מושבי האופניים וגם עוד עשרות שיפורים קטנים – הובילו יחד לניצחונות המרשימים של הנבחרות אותן אימן.
מהתיאוריה לקהילה שלנו
כשנתקלתי בתיאוריה הזו, לפני מספר שנים, היא התחברה לי בדיוק למה שאנחנו עושים בקהילות.
הרי אם נבחרת האופניים הלאומית של בריטניה רצתה לנצח ולהביא זהב הביתה, גם בתחום שלנו, אנחנו רוצים לראות הצלחה בקהילה. אנחנו כל הזמן מוודאים שהקהילה עונה על המטרות שלנו, שחברי הקהילה מקבלים ערך ושאנחנו משמרים אותם לאורך זמן. אנו מודדים זאת באמצעות שיעור השימור (retention) – אחוז חברי הקהילה אשר הצטרפו לקהילה ונשארים בו או חוזרים אליה במהלך תקופת זמן ספציפית.
אז איך אפשר ליישם את התיאוריה כדי לשמר חברי קהילה?
הבסיס שלנו צריך להיות אסטרטגיית הקהילה (כאן תמצאו קנבס שיעשה לכם סדר).
החזון של הקהילה והמטרות שלה הם תמיד המצפן שלנו, הכיוון שאליו אנחנו לוקחים את הקהילה.
יכול להיות שסטינו מהמטרות שלנו או שלא הגדרנו יעדים מספיק ברורים ולכן חברי הקהילה שלנו נוטשים אותה. יכול להיות שהתכנים לא מספקים, או שניהול הקהילה התרופף. ולהוסיף על כך – ככל שהקהילה גדולה יותר, מורכבת מכמה תתי יעד ומציעה מגוון רחב יותר של תכנים או מוצרים, כך שימור חברי הקהילה יהפוך למשימה מורכבת יותר.
מורכבת, אבל אפשרית לחלוטין!
שכן בדומה לבריילספורד, נצטרך "לתקוף" את האתגר מכמה זוויות.
לכן, קודם כל אנחנו צריכים למצוא את נקודות הקושי שבהן ניתן להשתפר. כלומר, למפות את כל המקומות שאנחנו מזהים נשירה של חברי קהילה, ואת הסיבות להם: אי שביעות רצון, מרמור, תכנים לא רלוונטיים ואף קושי עם הפלטפורמה בה הקהילה מתנהלת.
איך נבצע את המיפוי? סקרים ושאלונים, ראיונות עומק עם חברי הקהילה וקבוצות מיקוד, הן חלק מהדרכים.
מעוניינים ללמוד כיצד למצוא את המקומות שבהם ניתן לשפר את הקהילה?
1% ועוד 1%
כעת, כאשר יש לנו תמונה רחבה, נוכל לסער מוחות יחד עם הצוות המוביל או עם בעלי תפקידים אחרים הקשורים לקהילה, ולחשוב על רעיונות.
נצטרך לראות היכן נפיק את התועלת הגבוהה ביותר מהשיפור, וגם ניקח בחשבון את המשאבים העומדים לרשותינו כמו זמן, כוח אדם ותקציב, ועד כמה השיפורים בכלל ישימים. או במילים אחרות: נבצע בחינה של עלות-תועלת בשפה המקצועית. בהתאם לכך, נציב מטרות ספציפיות.
הנה כמה דוגמאות לשיפורים קטנים של 1% מעולם הקהילות:
הקהילה מתנהלת בפלטפורמה וירטואלית וחבריה החדשים לא בטוחים מה קורה שם.
נעצו פוסט שמסביר על מה הקהילה וספרו לחברים המצטרפים כיצד הם יכולים להיות מעורבים.
אתם שולחים ניוזלטר עם מידע על הפעילויות בקהילה אבל אחוזי הפתיחה נמוכים.
שקלו להעביר את הניוזלטר לפלטפורמת דיוור חכמה אשר שולחת את הניוזלטר לנמענים לפי הזמנים שהם בדרך כלל פותחים את הניוזלטרים.
חברי הקהילה אינם מכירים אחד את השנייה באירועים. וזה מוזר.
שלבו פעילות נטוורקינג אקטיבית במסגרת האירוע.
הקהילה שלכם גדולה, הצוות המוביל בעל מוטיבציה לנהל את המשימות אך לא תמיד ברור להם מהן או מהם הנהלים המעודכנים.
תאמו הדרכה חודשית שמשלבת תוכן מקצועי ותוכן עם ערך מוסף.
אתם מתקשים לגייס חברי קהילה חדשים למרות שאתם יודעים שהקהילה שלכם בעלת ערך.
תקשרו את סיפורי ההצלחה של הקהילה שלכם דרך הרשתות החברתיות של הקהילה.
***
כשאנחנו מדברים על שיפורים של 1% צריך לזכור שהרבה פעמים קשה למדוד את ההשפעה שלהם על המערכת כולה. לדוגמא, אם שיפרנו גם את תכנון המושב של האופניים, גם הכנסנו ביגוד חדש וגם שינינו את שעות האימונים של הרוכבים – קשה לדעת מה בדיוק גרם לשיפור. אבל התוצאה הסופית היא שכל הגורמים האלו ביחד יכולים לגרום לשיפור – וזה בדיוק מה שבריילספורד עשה.
והיתה לו המון סבלנות. כי שימור חברי קהילה לוקח זמן ודורש סבלנות, מעקב והתמדה.
ולבסוף, לטעמי היכולת לשחק בין התמונה המלאה לבין הפרטים הקטנים ולהיפך, היא זו שעושה את ההבדל. במיוחד בקהילות, המורכבות מא.נשים שונים עם רצונות וצרכים אחרים.
מה דורש שיפור בקהילה שלכם וכיצד אתם הולכים לטפל בו, בצעדים קטנים של 1%? ספרו לי בתגובות או כתבו לי ישירות.
___
:שתפו